ארכיון רשומות מהקטגוריה "ספורט"‏

גמר טורניר המאסטרס ה-19 בטניס שנת 1988, המקום – היכל הספורט המוכר בעולם, המדיסון סקוואר גרדן. הירבים – איוון לנדל מדורג מספר 1 בעולם (משנת 85 עד 89 חוץ משנת 88 שבה דורג שני אחרי מאטס ווילנדר), בוריס בקר ילד בן 21 שהספיק כבר לזכות פעמים בווימבלדון ופעם אחת בצרפת הפתוחה.

משחק מתיש של 5 מערכות – מגיעים לשובר שיוויון במערכה החמישית. הסרטון מתחיל עם וולי של לנדל שמשווה את התוצאה ל-5-5 בשובר השיוויון של המערכה החמישית והאחרונה (בשובר שיוויון משחקים עד 7 כשצריך 2 נקודות הפרש לנצחון, כלומר אי אפשר לנצח 7-6).

מעבר לראלי המדהים ולנקודת הנצחון, ניתן לראות את הלחץ שבו מצוי בקר על פי צורת הנשימה שלו בין הנקודות. ניתן לראות כי בקר יונק את האוויר בצורה שמזכירה תנועת פה של דג, או של אדם אסמטי שנדרש בהתקף קל לשאוף אוויר. התקף קשה יותר נקרא נשימת יתר, או היפרוונטילציה (HYPERVENTILATION).

המשך…

מודעות פרסומת

במהלך מוקדמות למירוץ (qualifying) בשנת 1992 הנהג אריק קומס מתרסק עם מכוניתו. סנה שנמצא מאחוריו עוצר את רכבו בצד הכביש ויוצא בריצה אל הנהג הפצוע להגיש עזרה. וזאת תוך כדי שמכוניות מירוץ אחרות ממשיכות לנסוע דרך מסך העשן שנוצר מהתאונה.

כל מי שאי פעם התחרה בספורט לאורך זמן פיתח לעצמו הרגלים מסוימים. לפעמים אלו טקסים להורדת מתח, לריכוז או פשוט נגד "עין הרע". המנהגים האלו גורמים לשחקן לחשוב כאילו הם עוזרים לו במשחק למרות שלעיתים הם יכולים להיות לא רציונלים לחלוטין. עדיין למרות חוסר הרציונליות יתכן כי הם באמת עוזרים כי הטקסים מתפקדים כתרופות פלסבו (דמה), כך שלמעשה האמונה של השחקן שהטקסים עוזרים לו גורמת לו לעזור לו במשחק. האמונה היא החשובה ולא הטקסים עצמם, כך שלמרות המוזרות וחוסר הרציונאליות, הטקסים מהווים נקודת חוזק מנטלית. אבל מה עושים כשהטקסים הופכים להיות קיצוניים מדי וגובלים בהפרעת טורדנית כפייתית (OCD)?

רפאל נדאל הוא בין שחקני הטניס הטובים ביותר בעולם. לנדאל יש מספר הרגלים שהפכו לקיצוניים; סידור שני בקבוקי מים במדיוק עם התוויות לכיוון המגרש, סידור התחתונים בכל סרב, והקיצוני מכולם שאותו ניתן לראות בסרטון – נדאל לא דורך על הקווים במגרש הטניס בין נקודות המשחק והוא גם מקפיד תמיד לעבור את הקו עם רגל ימין.

ניתוח תופעת הטקסים אצל ספורטאים

בקטע הבא רואים את שחר פאר עם מאמנה פאבלו ג'אקופלי במהלך  on court  coaching. במהלך ה"אימון" מתפתח דיון קטן בינהם, כששחר מראה מצב מנטלי חלש. פאבלו מזהה את המצב ותוקף אותו עם פסיכולוגיה חיובית.

משנת 2008 אישרה התאחדות הטניס העולמית לנשים (WTA) קבלת הדרכה מהמאמן תוך כדי פסקי הזמן במשחק. מותר לבצע זאת פעם אחת במערכה או כשהיריבה לוקחת פסק זמן רפואי.

אחד התנאים הוא שהשחקנית והמאמן יהיו מוקלטים בצורה חופשית במהלך פסק הזמן. דבר זה נותן לנו הצצה נדירה לתקשורת בין המאמן לשחקנית, שיטת ההדרכה, החלטות טקטיות להמשך המשחק ולמצב המנטלי של השחקניות.

בקטע זה ניתן לראות on court coaching של סטיבנס במהלך משחק נגד סרינה וויליאמס  בו היא אומרת לקראת הסוף כמה היתה חסרת כבוד הצעקה של וויליאמס במשחקון הקודם. וכך למרות שניראה תוך כדי המשחק שהצעקה של סרינה לא מזיזה לסטיבנס היתה לה השפעה חזקה כי סטיבנס בחרה לקחת אותו למקום אישי.

azarenka

באליפות אוסטרליה הפתוחה 2013 במשחק חצי גמר הנשים, ויקטוריה אזרנקה המדורגת מספר 1 בעולם לקחה פסק זמן רפואי בעקבות תלונה על כאבי צלעות, כאב גב וקושי נשימה.
עלו הרבה תלונות בקהל ובתקשורת על כך שאזרנקה לקחה פסק זמן לא הוגן ופגעה במומנטום של יריבתה סטיבנס. אזרנקה לקחה את פסק הזמן הרפואי אחרי איבוד 5 MATCH POINTS.
אזרנקה נלחצה מהחזרה של סטיבנס ומאיבוד 5 הזדמנויות לסיים את המשחק, לחץ ומוטרדות גדולה שהתפתחו להתקף פניקה שתקע את הנשימה (מי שהיה לו אסטמה מכיר את התופעה כשהוא התרגש כשהיה ילד). היא חששה שלא תצליח להרגע בפסק הזמן הסטנדרטי ב-4-5 במשחקונים וקראה לפסק זמן רפואי.
אזרנקה מדורגת ראשונה בעולם, מגינה על תואר אליפות אוסטרליה הפתוחה משנה שעברה + מתמודדת בת 19 + ניצחה 6-1 במערכה הראשונה (ועכשיו זה הרבה יותר קשה) + איבדה 5 MATCH POINTS = הרבה לחץ
אם אזרנקה היתה מזהה את התפתחות המצב מוקדם (סימן בולט מופיעה כשסטפנס שוברת אותה ב-4-2 במערכה השנייה, אזרנקה מעיפה את הכדור אחרי הפסד המשחקון), ומפעילה על עצמה טכניקות מנטליות, יכול להיות כי הייתה מצליחה להכיל את העצבים הקיימים ולמנוע מהלחץ להתגבר.
אזרנקה לא הצליחה לעצור בזמן את כדור השלג שהתפתח בתוכה שהפך ממועקה רגשית לפיזית (קושי נשימה) וביקשה פסק זמן רפואי עם ספק גדול על הגינותו.
פסק הזמן של 10 הדקות תרם לעצירת המומנטום של סטפנס. המשך…

Maximum break

רוני אוסליבן הוא המראדונה של ענף הסנוקר (מחוץ לישראל סנוקר נחשב ליותר מסרט בורקס עם כמה משפטים מיתולוגים…).

אוסליבן נולד עם כישרון נדיר לסנוקר וכמה בעיות אישיות מעניינות.

באליפות העולם בשנת 1997 אוסיליבן התחילה שבירה/Braek (המהלך מהכנסת הכדור הראשון ע"י השחקן בתורו עד שהוא מחטיא באותו רצף נקרא Braek).

בסנוקר אחרי כל כדור אדום, ויש 15 כאלו, השחקן מקבל את האפשרות להכניס כדור שלא בצבע אדום. הכדור השחור הוא בעל הניקוד הגבוה ביותר של 7 נקודות. כל כדור אדום שווה נקודה אחת.

מקסימום הנקודות האפשריות בסנוקר הוא 147. על מנת להגיע למספר הזה נדרש מהשחקן להכניס אחרי כל כדור אדום כדור שחור, ובסוף כל הכדורים האדומים להכניס את כל הכדורים האחרים לפי סדר מסוים.

שבירה כזו נקראת Maximum break וזה קשה, קשה מאוד!

באותה שבירה רוני נכנס ל-"ZONE", המצב המנטלי שמתואר על ידי ספורטאים בו אתה מפוקס לגמרי במשימה, הזמן חולף לאט יותר, החורים נראים גדולים יותר, והכל פשוט "זורם".

אוסליבן מכניס את הכדורים כל כך מהר, כך שהשופט לא מספיק להעמיד מחדש את הכדורים שהוכנסו במקום. רוני קובע את שיא העולם ל-Maximum break על 5:20 דקות, הישג מדהים.

יש כל כך הרבה קטעים על רוג'ר פדרר שחבל לשים עוד סרטון של חבטות שלא מהעולם הזה.

הקטע הבא מראה אירוע מעניין שבו פדרר תוך כדי משחק מבצע ניתוח לתנועת הכדור אליו (top spin), מבין שהיא לא הייתה הגיונית מסביר את העיניין לשופט שלא מסכים איתו (טעות) וממשיך הלאה ללא עצבים בצורה רגועה לנצח את המשחק

Rinat_Dasaev

לא להאמין אבל קראו לו רינת, כן כן רינת דסאייב.

דסאייב היה שוער של נבחרת ברית המועצות בה שיחק בשלושה מונדיאלים, אליפות אירופה אחת (מקום שני אחרי הפסד להולנד בגמר 88) ואולימפיאדה אחת. שיחק בקבוצת ספרטק מוסקה ובסוף הקריירה בקבוצת סביליה.

דסאייב נחשב לשוער הטוב ביותר של שנות ה-80, תקופה עם שוערים רבים וטובים כמו פיטר שילטון, ואן ברויקלן וטוני שומאכר.

זהו הסרטון הטוב ביותר שנתקלתי בו על מיומנויות שוער כדורגל. הסרטון מחולק לשלושה חלקים – שליטה ברחבה, התחלת התקפות ועצירות.

יש הרבה גולים מדהימים ונדירים, אבל להבקיע גול בגמר אליפות אירופה נגד ברה"מ, מול השוער הטוב בעולם ומזוית בלתי אפשרית זה כבר סיפור אחר.

תודה לך מרקו ואן באסטן.

אם לא זהיתם את הבחור בתחילת הסרטון, זהו רוד חוליט רק בלי כל התלתלים…