למה חשוב להכיר את פרופסור ישעיהו ליבוביץ ?

פורסם: 23/07/2013 ב-מדע, פילוסופיה

ליבוביץפרופסור ישעיהו ליבוביץ היה אדם חריג בנוף המדינה. הוא נצרב בתודעת הציבור בעיקר כתוצאה מהתבטאויותיו הקשות כגון; דיסקו-כותל, יהודו-נאצים וכו', אשר עוררו ומעוררות דחייה וסלידה של אנשים רבים מדמותו ומחשבתו.

חשוב להכיר מי היה פרופ' ליבוביץ מעבר לאותם התבטאויות קשות, אם נכיר את תולדותיו, עיסוקיו ואמונתו נוכל להפריד ולזקק את הידע המעמיק והכנה בשלל נושאים שהוא העניק לנו מההתבטאויותיו הקשות הללו ואחרות.

פרופ' ליבוביץ שהיה בעל שני תוארי דוקטור עסק במרבית חייו במדעי הטבע, במדעים המדויקים, אך הוא מוכר דווקא כהוגה דעות, פילוסוף, ידען פנומנלי, שומר מצוות הבקיא בכל רזי היהדות. ליבוביץ רכש את השכלתו באירופה ועלה לארץ בשנות ה-30 לאחר שנמלט מזרעות הנאצים. בארץ הצטרף לאוניברסיטה העברית בירושלים בה כיהן כפרופסור עד יום מותו, בתחילה במדעי הטבע ולאחר פרישתו לגמלאות הרצה בפקולטה לפילוסופיה שבמדעי הרוח. מעבר לכך פרופ' ליבוביץ היה ידוע כמרצה בכל מקום, בכל עת ולכל קהל, כל עוד דאגו להסעתו למקום ההרצאה (לליבוביץ מעולם לא היה רישיון נהיגה). בנוסף חשוב מאוד לזכור כי פרופ' ליבוביץ לחם במלחמת העצמאות כמפקד מחלקה בקרבות על ירושלים.

כינוי הגנאי הנפוץ כלפי פרופ' ליבוביץ הוא "כופר שומר מצוות", מפני שגישתו לדת בכלל וליהדות בפרט היתה נטולת אינטרסים אישיים הנובעים מסיפוק צרכים פרטיים של האדם כ"הגשמה עצמית", ברכות לבני הבית, דברים טובים בעולם הבא וכו'.

פרופ' ליבוביץ תפס את המשמעות הדתית המרכזית אם לא היחידה בקיום "עול תורה ומצוות", ואת ההחלטה לקיים עול זה כינה "הכרעה" וזאת משום שסבר כי שום דבר לא יכול להביא את האדם להחלטה רציונלית בנושא זה, לכן על האדם נותר רק להכריע אם הוא מקיים עול זה (יהודי שומר מצוות) או פורק מעליו עול זה (חילוני).

תחום דעותיו של ליבוביץ היה רחב לאין שיעור, ידיעותיו כללו נושאי מדע, היסטוריה, חברה, פסיכולוגיה, פילוסופיה, דת, מדינה, יהדות ועוד ועוד. בחירתו להיות העורך הראשי של האינציקלופדיה העברית ניראה אם כך מובן מאליו. למרות השכלתו ומעמדו האינטילקטואלי הרם, ליבוביץ נודע בכך שענה על כל מכתב שהגיע למפתן ביתו. ליבוביץ היה עונה באופן מידי (ואם היה מאחר בכמה שבועות בתשובה, היה פותח את המכתב בבקשת סליחה ומחילה) לכל אדם, מאנשי ציבור מוכרים, מנהיגים, אנשי דת, אנשי השכלה ועד לפשוטי העם בהם ילדים בני 15, אנשי השומר הצעיר ועוד. בשנת 1999 פורסם ספר המכיל מאות ממכתבים אלו שנמצאו בארכיונו של ליבוביץ "רציתי לשאול אותך פרופסור ליבוביץ…מכתבים אל ישעיהו ליבוביץ וממנו".

בחודש מרץ 2013 שודרה בערוץ 8 סדרה בת שלושה פרקים בני שעה על פרופ' ליבוביץ, ליבוביץ: אמונה, אדמה, אדם. התוכנית מכילה מקצת מעולמו של ליבוביץ, אבל נוגעת בדברים מרכזיים בהגותו ומרתקת לכל אורכה, ניתן לצפות בה דרך ה-VOD.

ישנם ספרים רבים שפורסמו על ידי ליבוביץ ועליו, בנוסף קיימים הרבה חומרים מצולמים שמהם ניתן ללמוד על מקצת מהגותו. בספר האחרון שפורסם על ליבוביץ ב-2013 "ליבוביץ מתפלמס" מצורף דיסק המכיל 13 שעות של שיחות עם ליבוביץ. באתר עמותת "לשמה" ניתן למצוא חומר רב על ליבוביץ ושל ליבוביץ.

רוב דעותיו של ליבוביץ אינם קלים לעיבוד ולעיכול, נדרשת קריאה וצפייה חוזרת ברוב החומרים על מנת להתחיל להבינם. כמובן שגם ידע בפילוסופיה, היסטוריה, יהדות ועוד יכול לעזור, אך המדהים בליבוביץ הוא יכולתו להעביר מסרים ורעיונות מורכבים בצורה יחסית פשוטה ומובנת לאדם הרגיל (ליבוביץ היה נודע כמרצה מעולה באוניברסיטה ומחוצה לה, אשר היה ממלא אולמות עד אפס מקום).

ליבוביץ היה ונותר דמות שנויה במחלוקת, אך אם נלמד לקחת את מוסריותו, את עומק מחשבתו, נגישותו וכנותו נוכל להרויח תובנות רבות יותר מכל ספר מסוג "עזרה עצמית" כזו או אחרת, בין אם מדובר בנזיר שמכר פרארי, או בגבינה שזזה ממקומה ובין אם מדובר בבודהיזם או בקבלה. ליבוביץ אמר את הדברים כפי שהם, פשוט ולעיתים בצורה קשה. חשוב גם לא לקבל הכל, להיות ביקורתי גם עליו, אך אם ניתן להתבטאויותיו הקשות לחסום לנו אוזן קשבת לכל המחשבה הנדירה שיצאה מהאיש הזה, אנחנו נצא בהפסדנו.

הספר "מעלינו רק רקיע – יומני אילן ואסף רמון" נפתח במכתב שכתב אילן רמון כטייס צעיר לפרופ' ליבוביץ ובו שאל על משמעות החיים. אני לא מכיר תשובה פשוטה ובהירה יותר מהמכתב שכתב פרופ' ליבוביץ חזרה לאילן רמון ובו הזכיר את משפט חז"ל "על כורחך את נוצר, על כורחך אתה נולד, על כורחך את חי ועל כורחך את מת". בתוך מציאות זו ליבוביץ כתב, עליך למצוא את המשמעות אשר אותה תעניק לחייך בין אם היא תהיה משמעות חומרית, סקסואלית, רוחנית, השכלתית או ספורטיבית. על האדם מוטלת הבחירה במשמעות במעשיו או בחוסר משמעות במעשיו.

אסיים בתיקון למונח השגור והמוטעה "מותר האדם מהבהמה", רק מליבוביץ למדתי כי זהו רק חלק מהמשפט המסלף את משמעותו האמיתית. המשפט מהספר קוהלת הוא "מותר האדם מהבהמה אין, כי הכל הבל", ובתוך האמת הזו אנו נדרשים להתקיים ועדיף עם משמעות.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s